הסיפור של לירון

לירון היה איש מקצוע מעולה ומאוד מוערך במקום עבודתו, חברת סטארט-אפ אשר עסקה בפיתוח אפליקציות ליישומים שונים. לירון סיים את לימודיו במכללה בהצלחה יתרה ותוך זמן קצר לאחר מכן זכה להשתלב בחברה עם פוטנציאל צמיחה גדול שפותחת בפניו אופציית קידום . לירון היה בדיוק מסוג העובדים שחברה שוקלת לקדם אותם – הוא היה יצירתי, חרוץ, שאפתן ואיש שיחה מצוין. כל בוקר היה מקסים לירון את כל מי שנתקל בו, מאיש הביטחון והמנקים ועד למנהלים הבכירים. אין ספק זוהי תכונה מצויינת למי שמעוניין להתקדם בחברה ולהיכנס לעולם העסקים.

הייתה זאת חברה קטנה במרכז שעוררה הרבה באז בשוק הישראלי ואף לא מעט עניין גם בקרב שחקנים בינלאומיים.  דרך קבע לקוחות היו מגיעים מחו”ל לקבל מידע, להביע עניין ואף לסגור עסקאות. כאן נוגעים אנו בבעייה היחידה בחייו המקצועיים של לירון. כל ביקור כזה שהיה מערב את נוכחותו היה מעלה בלירון דאגות וחרדות.   לירון ידע כי ייאלץ לדבר עמם באנגלית.

בניגוד למצופה לירון היה דווקא לא רע באנגלית בתיכון. ציוניו בבגרות נעו מעל הטווח הבינוני והוא מעולם לא קיבל תלונות מהמורה לאנגלית שלו. עם זאת, כשזה נגע לדיבור היה זה סיפור אחר לחלוטין. היה כזה כאילו כל הידע, המילים וכללי התחביר עברו למגירה נסתרת בראש עמה לא היה כל קשר. כשהוא היה מדבר באנגלית הוא היה נתקף בהתקפת גמגום שלא ברור מהיכן הגיעה. בראש ידע מה רצה להגיד, אבל בדרך הסדר התבלבל והפך למישמש חסר הגיון.  

אי אפשר היה לברוח מהשפה. על מנת לקדם את החברה קדימה ולפרוץ לשווקים חדשים, לירון נדרש להשתתף בפגישות עסקיות עם הגורמים הרלוונטיים מעבר לים. לירון הבין היטב כי יצירת רושם ראשוני חיובי היא עניין קריטי בפגישה עסקית, מה שהלחיץ אותו עוד יותר. כעת לקוח היה צריך להגיע מניו יורק, להתעניין במוצר החדש של החברה. עצם המחשבה על הפגישה עוררה בלירון עצבנות. לא הייתה ללירון כל בעייה אם היה זה מנכ”ל מתל אביב. הוא היא מייד נכנס איתו לשיחה נעימה, מוביל אותו לנושא השיחה הרצוי עד שהיה מגיע לסקירה מקיפה של כל היתרונות של המוצר שהוא לקח חלק כה פעיל בפיתוחו. כפי שעשה פעמים רבות, היה משכנע אותו תוך חצי שעה שאין ספק כי מדובר על הדבר הבא בשוק.      

היעדרות מהפגישה המתוכננת לא הייתה כלל אופציה. כשלירון נכנס לחדר הפגישות הוא ראה את  המנהל שלו ניגש ללקוח, לוחץ את ידו ומתחיל לשוחח עמו ברוגע ובביטחון. לירון ידע מה הוא רצה להגיד אבל הרגיש שהוא מתחיל להזיע. הוא הקרין עצבנות שכל הנוכחים בחדר יכלו להרגישה. לירון התקרב ללקוח, החל להציג עצמו ונשנק די מהר. עמית לעבודה הגיש לו כוס מים וטפח על שכמו. הוא שלח לו חיוך המלווה במבט – אל תדאג אני כבר אנהל את השיחה הזאת. לירון לגם את המים בשתיקה וחש אכזבה קשה מציפה אותו.

המשך יבוא…